סִפּוּר: שְׁנֵי יָמִים יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

שְׁנֵי יָמִים יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אַחַד מֵימָיו מְתוּקִים, וְחַיִּים בּוֹ דָּגִים וְיֶרֶק רַב מְקַשֵּׁט אֶת גְּדוֹתָיו. עֵצִים רַבִּים פּוֹרְשִׂים כַּנְפֵיהֶם מֵעָלָיו וְשׁוֹלְחִים אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם לִינֹק אֶת מֵימָיו.
הַיַּרְדֵּן מַזְרִים אֶל הַיָּם הַזֶּה מַיְםְ חַיִּים הַיּוֹרְדִים מִן הַגְּבָעוֹת,

הַצִּפּוֹרִים בָּנוּ כָּאן אֶת קִנֵּיהֶם בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים הַכֹּל שְׂמֵחִים עַל שֶׁזָּכוּ לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם זֶה.
 זֶהוּ יָם כִּנֶּרֶת.

אַךְ הַיַּרְדֵּן מַמְשִׁיךְ לִזְרֹם דָּרוֹמָה וְנִשְׁפַּךְ לְתוֹךְ יָם אַחֵר.
שָׁם אֵין זֵכֶר לַדָּגִים, וְצִפּוֹרִים אֵינָן מְצַיְּצוֹת, וְאֵין שׁוֹמְעִים צְחוֹק יְלָדִים אֵין הַיֶּרֶק מְקַשֵּׁט אֶת חוֹפָיו וְחַיָּה וְעוֹף אֵינָם שׁוֹתִים מִמַּיִמָיו.
זֶהוּ יָם הַמֶּלַח. 
            
                   יָם הַמֶּלַח 

מַהוּ הַגּוֹרֵם לַהֶבְדֵּל הַגָּדוֹל בֵּין שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה ?
אֵין הָאָשֵׁם בְּיַרְדֵּן, הוּא מַזְרִים אֶת מֵימָיו לִשְׁנֵי הַיָּמִים.
הִנֵּה, זֶהוּ מְקוֹר הַהֶבְדֵּל: יָם כִּנֶּרֶת מְקַבֵּל אֶת מִיְּמֵי הַיַּרְדֵּן, אַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵר אוֹתָם לְעַצְמוֹ.
הוּא מְקַבֵּל וְגַם נוֹתֵן. תְּמוּרַת כָּל טִפָּה הַזּוֹרֶמֶת לְתוֹכוֹ הוּא מַזְרִים מִתּוֹכוֹ טִפָּה אַחֶרֶת.

אַךְ יָם הַמֶּלַח אֵינוֹ מַחְזִיר. הוּא סוֹגֵר אֶת מֵימָיו בַּתַּאֲוָה שֶׁל קַמְצָן
הוּא אֵינוֹ מוֹצִיא אַף טִפָּה אַחַת.

יָם הַכִּנֶּרֶת מְקַבֵּל וְגַם מַחְזִיר. וְלָכֵן יָם חַיִּים הוּא.
יָם הַמֶּלַח רַק מְקַבֵּל, וְלָכֵן קָרְאוּ לוֹ יָם הַמָּוֶת.

שְׁנֵי יָמִים יֵשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל...
שְׁנֵי סוּגֵי אֲנָשִׁים יֵשׁ בָּעוֹלָם...